איזה שבוע, איזו עיר זו תל-אביב. אי אפשר לוותר עליה, היא בדם. חוף גורדון, פלאפל, קו 5, אפניים, קיץ. זו היתה חופשה קצת חסרת גבולות, כמו בכוונה, בלאגן ושחרור אמיתי.באתי לARTiSHOWk ב20.6, באתי לפגוש את החברים והמשפחה שלי שאין להם תחליף בעולם כולו.
והחזרה מביאה איתה ענן אפרורי של רגשות מעורבים. זה לא הדיכאון הנוצץ שנחמד להתנסות בו מפעם לפעם, זה לא הדכדוך של אמן מיוסר, זה פחד להשתגע מההשוואה הבלתי פוסקת למה שכאן ומה ששם, מהבדידות היומיומית שפעם היתה כ"כ לא מוכרת.
חלאס. אין תירוצים יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה