יום שבת

נובמבר

אני יוצאת לאור, לחיים חדשים. מאירועי החודש הנבחרים:

1. מבחן רמה בצרפתית. והעיקר, לא לפחד כלל.

2. נעמה אחותי המהממת באה לבקר. פעם ראשונה שלה בפריז. בערב הראשון שלה פה לקחתי אותה עצומת עיניים עד לנוטרה-דאם, ושם, שתי גיבנות שכמותינו, הסרתי ממנה את הלוט, והפיצקהל'ה שלי נשארה פעורת פה. היא הכינה לי קניידעלך והביאה לי חבילת קרמבו מסבתא סילביה, אני לקחתי אותה לשוק הפשפשים ולשוק בבסטיל, לאכול מרק בצל, קוראסונים, לאופרה, ולסיום סיומת למסעדה יותר טובה משה ז'אנו, בהמלצת עלמה. היה כיף עם אחותי, התגעגעתי לחוכמות שלה.
http://www.epidupin.com/lieu.php

3. עוד זה מדבר וזה בא. סטלה, כאילו כדי לתת לי שוב אישור על התחלת החיים הפריזאים שלי מחדש, הגיעה לסיבוב נוסף. ושוב ארוחת ערב, מהנפלאות ביותר שאכלתי, במקום שרק סטלה ויואל בעלה יכולים לקחת אותי אליו, ושיחות תרבויתיות וסיפורים וחוויות מנקודת מבט אחרת. ואני מתחילה את פריז מחדש. Comptoir st. Germain, 57 Rue Saint-André des Arts 75006 Paris, France 01 44 41 19 49 (לארוחת ערב יש להזמין מקום חצי שנה מראש, וזה שווה כל ביס).

באותו שבוע פסטיבל תל אביב מעלה הופעה של בום פם ומקרין את הסרט "החיים עפ"י אגפא". איזה תענוג.

4. ביום ששי ישבתי אצל רוני נדלר, ובין ספל שוקו חם אחד למשנהו, בין עוגיה לעוגיה בלענו סרטים כמו "סקס והעיר הגדולה" ו"השטן לובשת פראדה". יסודות חיינו. למחרת, כאילו לא אכלתי די השבוע, הלכנו למקסיקנית המקומית,
El Sol y La Luna, 31, Rue Saint-Jacques 75005 Paris, 01 43 54 41 56 שהיתה לא רעה בכלל ולגמרי לא יקרה. משם המשכנו לשוק הכריסמס בשאנז אליזה. צריך ללכת, אבל הבסטות היקרות להחריד וכמויות התיירים הם לא איזה חוויה מכוננת.

5. ואז, הגראנד פינאלה - PARIS PHOTO - אחד מהאירועים הכי חשובים בשנה בתחום הצילום, אם לא החשוב ביותר. 4 ימי תערוכה של יותר מ500 צלמים, בהשתתפות הגלריות הנחשבות ביותר בעולם ובהצגת האוספים והאמנים המרהיבים ביותר. השנה השתתפו לראשונה גם גלריות מארצות כמו איראן ומרוקו. החוויה היתה עוצרת נשימה. אם בשבוע האפנה הכל נוצץ וקטיפתי, כאן הכל שורט, בועט, חודר הישר לנשמה, מקפיץ את הקרביים. i've died and gone to heaven. רציתי להישאר שם לנצח. יצאתי משם אחרי שעות, עמוסה גלויות, קטלוגים, הערות שוליים, רעיונות והשראה.
מומלץ לקנות כרטיס מראש. www.parisphoto.fr
הצילום של Hannah Collins, True Stories Paris 1, 2009

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה