אני מתגעגעת הביתה. מוצאת את עצמי מכורה לרשתות החברתיות באינטרנט, עושה שעות נוספות מול הפייסבוק. כך שנסעתי להתפתח ולגלות מה שזה לא יהיה, ובמקום אני עומדת במקום. עוד מעט אתה בא לבקר, ובשיחה עם חברה שהמליצה על מועדונים וברים היא שאלה "מה לעזאזל עשית פה במשך 3 חודשים?!". התשובה היא שהייתי בבית. ריקבון.
---------
אלו ימים של הסתגלות לשיגרה חדשה. פתאום יש לי קורס בצרפתית פעמיים בשבוע, ועבודה וסידורים, נחמד להיות עסוקה. הבילוי הקבוע שלי, אני פשוט בת 80, הוא הליכות בגני לוקסמבורג. למרות שקר, כמה יפה. השמש עושה לנו חסד ויוצאת לפעמים. כולם מוכנים לאפשרות שזו רק אשליה ושהחורף עוד יבוא לנו בהפוכה. כולם חוץ מהצרפתיות האמיתיות, יוצאות מהבית עם חצאית מיני ונעלי עקב (כאלה שאי אפשר ללבוש גרביונים איתן, ניסיתי), מעיל אביבי ופרצוף של "אני תמיד על המסלול". מסלול תצוגת האופנה כמובן. שימותו.
---------
ופתאום, חוויות. אני נחמדה פתאום, הזמנתי מישהי שעדיין לא מצאה דירה להיזרק אצלי לכמה ימים, שתיים אחרות שאין מים חמים בדירה באו כמה פעמים להתקלח. אפילו הזמנתי בערב שבת אחד כמה אנשים לארוחה אצלי. עשיתי קניות בשוק, הכנתי קדרת בשר מפוארת, באגטים, יין, הכל. היינו 5. איזה כישלון, 2 צמחונים ו2 לא שותים אלכוהול. לי, לעומת זאת, היה נהדר.
איך עושים? שליש כוס שמן זית, קילו בשר בקר חתוך לקוביות,בצל אחד גדול חתוך גס, 4 שיני שום, גמבה אחת אדומה, גמבה אחת ירוקה, 2 גזרים - כולם חתוכים לקוביות. 2 עגבניות קצוצות. כוס מרק עוף צח, כוס וחצי יין אדום, מלא פטרוזיליה קצוצה. אפשר להוסיף גם זיתים, יאמי.
איך עושים? 1. בסיר גדול וכבד מחממים את השמן, מוסיפים את הבשר ומטגנים עד השחמה. מוסיפים את הבצל והשום ומטגנים כדקה. 2. מוסיפים לסיר את הגמבה, הפלפל והגזר ומטגנים כמה דקות עד שהירקות מזהיבים. 3. מוסיפים את העגבניות, מתבלים במלח ופלפל שחור, מערבבים היטב ומבשלים 2 דקות. 4. מוסיפים את המרק והיין ומביאים לרתיחה. מכסים ומבשלים על אש קטנה ביותר 3-4 שעות עד שהרוטב סמיך. 5. לפני ההגשה מוסיפים את הפטרוזיליה, מערבבים ומסירים מהאש. מגישים עם לחם טרי לטבילה ברוטב.
---------
יומיים אח"כ, במשמרת בטיסת לפנות בוקר אני מתעוררת מטלפון מנהג ההסעה שכבר מחכה למטה. חראחראחראחרא. מזל שהספקתי לכפתר את החולצה, כי צחצוח שיניים לא ממש נראה באופק, ואני לא מקנאה בנוסעים שעמדו מולי.
יש משהו בנוסעים האלה, שבוחרים לטוס באמצע הלילה. יש את אלו שבהולים לטוס, משהו קרה. יש אנשי עסקים. יש כאלה שקנו כרטיס ברגע האחרון, כאלה שטסים עם כל המשפחה (הקהילה היהודית בפריז, תופעת טבע מהממת) וכאלה שמהססים, כי הגיעו לבד.
---------
אני מסתובבת בפריז עם הספר של יאיר גרבוז "פריז-תל אביב" ומתמוגגת. ויש תערוכות חדשות, של רוברט פרנק האגדי ושל דויד לה שאפל. וגם אני, חזרתי לצלם.
---------
אלו ימים של הסתגלות לשיגרה חדשה. פתאום יש לי קורס בצרפתית פעמיים בשבוע, ועבודה וסידורים, נחמד להיות עסוקה. הבילוי הקבוע שלי, אני פשוט בת 80, הוא הליכות בגני לוקסמבורג. למרות שקר, כמה יפה. השמש עושה לנו חסד ויוצאת לפעמים. כולם מוכנים לאפשרות שזו רק אשליה ושהחורף עוד יבוא לנו בהפוכה. כולם חוץ מהצרפתיות האמיתיות, יוצאות מהבית עם חצאית מיני ונעלי עקב (כאלה שאי אפשר ללבוש גרביונים איתן, ניסיתי), מעיל אביבי ופרצוף של "אני תמיד על המסלול". מסלול תצוגת האופנה כמובן. שימותו.
---------
ופתאום, חוויות. אני נחמדה פתאום, הזמנתי מישהי שעדיין לא מצאה דירה להיזרק אצלי לכמה ימים, שתיים אחרות שאין מים חמים בדירה באו כמה פעמים להתקלח. אפילו הזמנתי בערב שבת אחד כמה אנשים לארוחה אצלי. עשיתי קניות בשוק, הכנתי קדרת בשר מפוארת, באגטים, יין, הכל. היינו 5. איזה כישלון, 2 צמחונים ו2 לא שותים אלכוהול. לי, לעומת זאת, היה נהדר.
איך עושים? שליש כוס שמן זית, קילו בשר בקר חתוך לקוביות,בצל אחד גדול חתוך גס, 4 שיני שום, גמבה אחת אדומה, גמבה אחת ירוקה, 2 גזרים - כולם חתוכים לקוביות. 2 עגבניות קצוצות. כוס מרק עוף צח, כוס וחצי יין אדום, מלא פטרוזיליה קצוצה. אפשר להוסיף גם זיתים, יאמי.
איך עושים? 1. בסיר גדול וכבד מחממים את השמן, מוסיפים את הבשר ומטגנים עד השחמה. מוסיפים את הבצל והשום ומטגנים כדקה. 2. מוסיפים לסיר את הגמבה, הפלפל והגזר ומטגנים כמה דקות עד שהירקות מזהיבים. 3. מוסיפים את העגבניות, מתבלים במלח ופלפל שחור, מערבבים היטב ומבשלים 2 דקות. 4. מוסיפים את המרק והיין ומביאים לרתיחה. מכסים ומבשלים על אש קטנה ביותר 3-4 שעות עד שהרוטב סמיך. 5. לפני ההגשה מוסיפים את הפטרוזיליה, מערבבים ומסירים מהאש. מגישים עם לחם טרי לטבילה ברוטב.
---------
יומיים אח"כ, במשמרת בטיסת לפנות בוקר אני מתעוררת מטלפון מנהג ההסעה שכבר מחכה למטה. חראחראחראחרא. מזל שהספקתי לכפתר את החולצה, כי צחצוח שיניים לא ממש נראה באופק, ואני לא מקנאה בנוסעים שעמדו מולי.
יש משהו בנוסעים האלה, שבוחרים לטוס באמצע הלילה. יש את אלו שבהולים לטוס, משהו קרה. יש אנשי עסקים. יש כאלה שקנו כרטיס ברגע האחרון, כאלה שטסים עם כל המשפחה (הקהילה היהודית בפריז, תופעת טבע מהממת) וכאלה שמהססים, כי הגיעו לבד.
---------
אני מסתובבת בפריז עם הספר של יאיר גרבוז "פריז-תל אביב" ומתמוגגת. ויש תערוכות חדשות, של רוברט פרנק האגדי ושל דויד לה שאפל. וגם אני, חזרתי לצלם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה