אני חוזרת מהעבודה (ג'מבו, 450 נוסעים וביניהם שוב אוליבייה המורה לדרמה. נחמד) בRER הישר לתחנה cluny la Sorbonne ועולה לקניות שיגרתיות במונופרי. גם כשאני באה לקנות רק בקבוק חלב אני יוצאת עם חשבון של 20 אירו. אני פותחת את הדירה הקטנה שלי במפתח, תולה את בגדי העבודה על קולב האיוורור, המצאה גאונית, ואת הנעליים מניחה (לא זורקת באמצע החדר) אחת ליד השניה בפינה המיועדת לכך. כשגודל הדירה הוא 25 מטרים, חייבים להיות מסודרים, אין אפס. זה אומר לפתוח את המיטה כל לילה ולקפל אותה בערב. זה אומר כיסאות תלוים על הקיר ומזוודה על התקרה.
בחצות אני מוצאת את עצמי מקרצפת את הרצפה, אבל בחצות וחצי זה כבר מאחוריי ואני יורדת לשתות בירה בפאב המקומי שמתחת לבית. אחד הטובים בפריז, יש שמועות שהוא החביב על טרנטינו, כשהוא קופץ לביקור.
בחצות אני מוצאת את עצמי מקרצפת את הרצפה, אבל בחצות וחצי זה כבר מאחוריי ואני יורדת לשתות בירה בפאב המקומי שמתחת לבית. אחד הטובים בפריז, יש שמועות שהוא החביב על טרנטינו, כשהוא קופץ לביקור.
Le Reflet, 6, rue Champollion, 75005 Paris, France 01 43 29 97 27
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה