מונדריאן הוא אחד מהחשובים ביותר בין ציירי המאה ה20. ממקימיו של הזרם האבסטרקטי באמנות המודרנית שהשפיע כמעט בכל תחומי החיים הויזואליים: באמנות, בארכיטקטורה, בסגנון.
הוא היה אדם פשוט, בודד מאוד, שהשקיע את חייו בציור. תחילת דרכו היתה בציורי טבע דומם פשוטים ולא בולטים מי יודע מה. מושפע מזרמי התקופה, חוקר את טיבם של הצבעים החיים, של משיכות המכחול הגסות. יצירותיו המוקדמות לא מעידות ולו במעט על יצירתו המופשטת החכמה כל כך אליה הוא יגיע בהמשך, ושאף חוקר אמנות מתחכם לא יגיד לי אחרת.
היתה לו תקופת מעבר מסוימת, שלאחריה, בהגיעו פריזה, פגש את פיקאסו ובראק ונדהם מהיכולת שלהם להטיל ספק בקיים, להתמרד נגד מסורות האמנות הקיימות. אין ספק שהאמנים האלה היו מרכז היקום של כל מה שזז באמנות באותה תקופה, אבל תשומת הלב שלי דווקא הוסבה לעניין אחר: אז, כמו גם היום, עניין המעגלים החברתיים הוא הוא שמשנה משהו. הימצאותך במעגלים החברתיים הנכונים, זה מה שמשנה.
ציור של מונדריאן בתקופתו הקוביסטית. לא אפייני.
ואז מה? בשנות ה20 של המאה שעברה הכל מתחיל בשביל מונדריאן. הוא מייסד את תנועת הניאו-פלסטיסיזם ב1920 מתוך חיפוש מתמיד אחר קו אחיד, אחר צבעי היסוד, כל זה מתוך אמונה בכוחן של הצורות הויזואליות לכונן סדר חיים חדש, ובשאיפה לקחת הכל צעד אחד אחורנית, אל היסודי, המופשט, ובכך למעשה, להתקדם.
לא מזמן, בחור שאני תופסת ממנו הרבה בכל הנוגע למרחב ידיעתו התרבותית-אמנותית, אמר לי שהוא היה בתערוכה של מונדריאן ו"השתעמם". נחרדתי. משעמם? ההתמדה של מונדריאן, הרפטטיביות שלו, היא מרתקת. שלא כמו פיקאסו או דאלי, שהיו כוכבים עולים בשמי האמנות באירופה ושהיצירה שלהם היתה פומפוזית משהו, ביצירה של מונדריאן, יש משהו ככ צנוע, חרוץ, מסקרן. התערוכה המוקדשת לו במרכז פומפידו מאפשרת לסקור מקרוב את מה שהוא עבד עליו כל חייו, מה שהיום נמצא בכל מקום.
היצירה של מונדריאן משפיעה כל כך, שכבר שכחנו שהוא בעצם המציא אותה. הקוים הישרים, הגיאומטריים, ששואפים לכונן פשטות היסודית בכל, אלה הן הנחות היסוד שלו. מדהים לראות איך מה שהיה פעם אוונגארדי היום נחשב יומיומי. מונדריאן היה מדור המייסדים של התנועה שהביאה את הבאוהאוס בארכיטקטורה, את העיצוב המבוסס על צורות גיאומטריות, אפילו את הזרמים המופשטים הראשונים בצילום. הוא טרח להזכיר לכולם שגם בין הצורות הבסיסיות ביותר מתקיימת מערכה, שאפילו בין קו אנכי וקו אופקי קיים קונפליקט, ושזה אומר משהו, שזה חייב לשקף משהו על כל מערכת יחסים בעולם האמיתי, ולו זו הפשוטה ביותר.
Exposition Mondrian / De Stijl
Centre pompidou, 1 Décembre 2010 - 21 Mars 2011
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה