נתחיל בכיכר הרפובליק. הכיכר הזו, שמתחתיה מתפרשת תחנת מטרו גדולה, היא אחד מסימני המהפכה המובהקים שכל תייר ישמח להצטלם כשברקע מופיעות אמזונות האבן המקסימות. אחד הרחובות היוצאים מהכיכר הוא פובורג דה טמפל, הדרך הישנה שהובילה את סוחרי הפרבר בלוויל למרכז העיר. היא תוביל אותנו מהכיכר המתויירת אל עבר מחוז חפצינו. למי שמוצא את עצמו באיזור הכיכר דווקא בערב, מקום בילוי מומלץ הוא מועדון הפאבלה שיק - מסעדה ברזילאית שלקחת את הרעיון של לרקוד על שולחנות צעד אחד קדימה ומציעה אוכל פורטוגזי מובחר (20-25 אירו למנה), דיג'ייז לבביים והרבה מצב רוח טוב. פתוח רק בערבים.
Favela Chic, 18 rue de Faubourg de Temple 75011 Paris
Favela Chic, 18 rue de Faubourg de Temple 75011 Paris
נקודת ההתחלה שלנו היא בפסלה "הגריזט" העצובה, מזכרת לפועלות הצעירות שהתגוררו באיזור בתחילת המאה ה20. מיד ממולה, מצד שמאל, נפרשת בפנינו התעלה. כל שעלינו לעשות הוא לבחור גדה, או בעצם, למה לעמוד בפני החלטות קשות? כמה קל לעלות על אחד מהגשרים הציוריים, לדמיין שאנחנו בתוך סצנה מהסרט "אמלי" ולעבור לצד השני.
הקסם של הקאנאל הוא בהיותה מקום שבאופן מובהק אינו מונומנט מושך תיירים או מוזיאון. למים תמיד יש אפקט משכך על נפש האדם, בתי הקפה הקטנים והאפנתיים המשובצים בטעם טוב לכל אורכה, האווירה הפריזאית האפיינית שמתערבבת היטב עם סגנון הבניה התעשייתי של סוף המאה ה19 הם שהופכים את התעלה למסלול שאסור לפספס. שריצה על גדות הקאנאל הופכת לתענוג של ממש בקיץ, אבל גם בחורף הקסם שלה לא דועך. ולו לרגע. הקאנאל ממוקמת על הגבול שבין הרובע ה10 ל11, איזור בו בימים שלפני (וגם אחרי) המהפכה הצרפתית השתכנו גר פועלים ואנשי מלאכה קשי יום יותר או פחות. היום, בתי חרושת הקטנים, המחסנים ובתי העסק הוסבו לבתי קפה, ברים אגדיים, חנויות ובוטיקים. הפריזאים הפוקדים אותם ביומיום רחוקים מלהיות הפריזאים הטיפוסיים של השאנז אליזה, אלא בעיקר זוגות צעירים, סטודנטים, קומץ מהגרים ואנשים שעוד נשארו מדור הפועלים הותיק של הזמן ההוא, כך שבאופן כללי הקאנאל מתאפיינת בצבעוניות אפנתית, אדג'יות מהסוג הטוב ובסהכ עסיסיות כמו שרק פריז יודעת לספק.
אם נמשיך את סיורינו מכיוון כיכר הרפובליק נמצא משמאלינו את הביסטרו הקטן והנפלא "שה סזאם" (אצל הסומסום, בעברית) שבקיץ נעים להימרח על כיסאות החוץ שלו ובחורף אין כמו להיכנס לאווירה המהבילה של מסעדה מקומית. בתפריט שלל סלטים, מרקים, שייקים, לזניה משובחת ומנת טאפאסים מומלצת. המחירים מזמיני פנים (10-15 אירו בצהריים), השירות מעולה, והם אפילו מוכרים בטייק אוואי, לימי האביב הנפלאים האלה שבהם כל מה שיחפוץ בו לבכם יהיה כנראה הוא ארוחה קלילה וטריה תוך כדי ישיבה ממושכת על גדות התעלה. Chez Sésame, 51 quai de Valmy 75010 Paris 
מיד אחריו נמצאת עוד מסעדה פריזאית אפיינית, אבל כזו שתוכלו לבלות בה שעות ולא כזו שתרגישו בה נורא תיירים. שמו של המקום הוא תזכורת לדייגים וליורדי הים שהיו דרי התעלה המסורתיים לאורך השנים. רצפת המשבצות השחורה-לבנה והשירות חביב וחמים הופכים את "לה מארין" לאידאלית לכוסית של אחר הצהריים, אבל אם לאכול באתם, מנות הדגים שלהם בהחלט שוות טעימה. 15 - 20 אירו למנה בערב, בצהריים תפריט ב14 אירו.
Le Marine, 55bis Quai de Valmi 75010 Paris
הבר האירי שממול יכול לעשות אולי רושם תיירותי על המקומיים, אבל רבים מחבבים את "דה קורק את דה קייבן" ובשונה מברים אחרים על טהרת הגינס בעיר, הוא מצליח למשוך אפילו צרפתים בני השכונה. בעל הבית קווין הוא אדם ידידותי באופן כמעט נדיר ומציע למתארחים במעונו מבחר בירות שאין להתבייש בו (ביניהם גם אסאי היפנית!), ארוחה חמה בעת הצורך ומדף ספרים לא רע בכלל. בימי הקיץ אפשר לקנות בירה בכוס פלסטיק במחיר הפי אוור ולהתפנן איתה על ספסל קרוב למים. פתוח מהצהריים ועד 1 בלילה.
The Cork and the Cavan, 70 quai de Jemmapes 75010 Paris
בחזרה לגדה השמאלית של התעלה. על "שה פרון" כבר נכתבו לא מעט הילולים ושבחים. הבר האגדי הזה שנמצא על הקאנאל מצליח כבר שנים ארוכות לקבץ בין ארבעת קירותיו את הפריזאים הכי קולים, אלה שבמחיצתם אנחנו רוצים להימצא. אולי אלה הברמנים החתיכים, אולי זו הרצפה הפסיפסית ואולי סתם יש איזה סקס אפיל מיוחד שנוזל מהקירות. בירה ובוטנים במחיר סטנדרטי של 3.5 - 5 אירו.
Chez Prune 36 rue Beaurepaire 57010 Paris
נמשיך לארטאזארט. זוהי חנות לספרי עיצוב, שגם אם אתם כאלה שהביקורים בחנויות הספרים של עיר האורות לא ממש עושים להם את זה, תוכלו למצוא פה את הנישה שלכם. היא לא ענקית, לא עתיקה ולא מייגעת, מציעה מבחר מגוון ומקורי של ספרים מכל תחומי העיצוב ומכל העולם. למעצבים שבינינו ארטאזארט היא פיסת גן עדן צנועה, אך גם לאלה שלא "שוחים בחומר", צעירים ומבוגרים כאחד, תמיד נעים להיכנס לביקור, וכל זה בלי התחושה המעיקה ש"חייבים לקנות משהו". ARTAZART, 83 quai de Valmy 75010 Paris
ושוב נעלה על גשר עגול ונחצה את התעלה כדי לעבור לגדה הימנית. שם נמצא את ה"הוטל דו נורד", בניין שתפקד בעבר כמלון, מלון שסיפורו הונצח בספר, ספר שהפך לסרט, סרט שהיה לסוג של אגדה מקומית. ביום המקום ממש "שייך" לבובו'ז (הבורגנים הבוהמיינים היפים הטובים והמדושנים של העיר) ובערב הוא מסעדה שכמעט אסור להחמיץ את הביקור בה. התפריט אולי לא זול, אבל המקום המעוצב בתחכום מעודן ומדויק מספק חוויה אטרקטיבית וכמעט אותנטית של פריז משנות ה40. מומלץ להתפנק על ארוחת ערב, מתאים גם לכוס קפה או בירה של צהריים, בימים חמים או קרים.
Hôtel du Nord, 102 quai du Jemmapes 75010 Paris
נחצה שוב אל עבר הגדה השמאלית, שם לא נחמיץ ביקור בחנות בת 3 האולמות של רשת הבוטיקים הפריזאית הענוגה "אנטואן ולילי" שהתקשטה לכבודינו בצהוב, ירוק וורוד ומציעה מגוון בגדים, אקססוריז וכלי בית לגדולים ולקטנים Antoine et Lili, 99 quai de Valmy 75010 Paris
וכקינוח חמוץ מתוק, בקצה התעלה (בגבולותיה הפריזאיים) נגיע אחר כבוד למעוז בני הסצנה האלטרנטיבית הפריזאית. הפואנט אפאמר (נקודה ברת-חלוף בתרגום חופשי) הוא בלי ספק אחד מהמקומות האלה שחוסר ההגדרה שלהם מגדיר אותם בצורה הטובה ביותר. בעבר מחסן ציוד ענק של תחנת הכיבוי השכנה, המקום הוא היום מסעדה, בר, גלריה במסווה, מתחם מכירה למעצבים מכל סוג, מועדון הופעות.. תמיד מלא, מייצג את הסצנה האירופית התוססת והחתרנית יותר מאשר את זו הפריזאית הרגועה, וזוהי רק אחת מהסיבות ששווה להגיע אליו.
אולי במקור זה נראה יותר טוב? הכתבה בעכבר עולם
http://www.mouse.co.il/world/CM.world_articles_item,1281,209,57789,.aspx
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה