יום שבת

שוקו, וניל ו32 שעות במדריד













Yayoi Kusama at the Museo Reina Sofia




בביקור הלפני-אחרון שלי בארץ פישלתי ולא הקדשתי מספיק זמן לשתי חברות-אמת שלי. שירלי היא אחת מהן. למרות שאין לי ספק שהיא הספיקה לשכוח מזמן מהפרשיה, אני עדיין לא סולחת לעצמי. ובכל זאת, יש משהו שמייחד את החברות הזו, ומאפשר לה להחזיק כל כך הרבה (עד 120). על אף שוני עצום, על אף מרחק של אלפי קילומטרים, צחוק וקירבה נשארים כשהיו, אהבה גדולה מתעלה על כל הבדל. אפילו ששירלי מעדיפה וניל ואני שוקו.

את הכרטיסים למדריד קנינו מראש (שאלוהים ישמור על האיחוד האירופי שבשמיו הטיסות לא עולות כמעט כלום), את המזוודונת הכנו לילה לפני, את כמות הקפאין שצרכנו כדי להחזיק מעמד לא ממש ידענו לנבא. מדריד קיבלה את פנינו במזג אוויר נפלא, הסייסטה הוכיחה את עצמה, הברכיים כמעט יצאו מהמקום מרוב הליכה ברגל. וזהו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה