הגנים והפארקים של פריז הם שם דבר בעל מוניטין עולמי. גני הטיולרי, הלוקסמבורג והיערות בשני קצוותיה של העיר הם פינות של מרגוע טבעי וירוק המטופחות בדקדקנות שאין שניה לה. מעוררי השראה, משרי רוגע, זהו טבעו של הגן העירוני. אי של ירוק בטבורה של הכרס המתועשת והמזוהמת. אך האם יכול להתקיים שילוב בין השניים?
סיפור שהיה כך היה: אי שם בשנת 1969, הופסקה פעילותה של מסילת הברזל הישנה שהובילה נוסעים בין הבסטיליה והפרבר המזרחי ונסן-סן-מור. שנים מאוחר יותר, ב1984, רציפיה של התחנה הסופית של הקו, המורמים כ6.5 מטרים מעל פני הקרקע, הוסבו למה שאנו מכירים היום כאופרה של הבסטיליה. זמן מה לאחר מכן הושק פרוייקט התיישבות מחודשת, במסגרתו עודדה העירייה בנייה ורכישה של דירות מגורים באיזורים בקרבת המסילה הישנה, שהיו בעיקרם נטושים מאדם (ורדופי רוחות רפאים). ב1988 נוסד פרוייקט "הטיילת הנטועה" ביוזמתם של אדריכל הגננות ז'ק ורגלי והארכיטקט פיליפ מתיאו. הטיילת נכנחה ב1993 ובשנים לאחר מכן הושקו לאורכה 2 גנים ציבוריים חדשים ומתחם אומנים ובעלי-מלאכה. זוהי בעצם גינה צרה וארוכה, מוגבהת מעיר ואדם, שאינה ממש נגלית אל העין. אורכה של הטיילת 4.7 ק"מ, מסלולה חוצה את הרובע ה12 של העיר ממערב למזרח ומגיע עד כביש הפריפריק.
כנראה שהפריזאים עשו את זה שוב, ובגדול. או יותר נכון, בול כמו שצריך. הטיילת הנטועה היא אי של שפיות ירוקה בלב רובע מגורים שגרתי, והגן המוארך הזה הוא בדיוק התוספת המתאימה לו. מעבר לגינון המתוקתק, הפסאדה עצמה היא שמצדיקה את ההתרגשות וכובשת את הלב. הנוף משתנה לאורכו של המסלול והוא אינו משעמם לרגע: תחילתו המוגבהת נותנת תחושה של פסיעה במסדרון מלבלב ושמיימי. ואכן, רק השמיים הם הגבול. בהמשך הטיילת יורדת אל גובה פני השטח, מזרקות במרכזה, מסבה עצמה לרגע לפסאז' מסחרי צנוע, אך לא ניעורה משלוותה. עוד הלאה בדרך מזרחה המסלול מתעקל ומתמקם במקביל למסילת הברזל (שבחלקה זה נשארה מחוברת באופן חלקי למערכת החשמל של תחבורת העיר ומשמשת מקום מקלט לקרונות שטעו בדרך) והופך עורו לחלקת אלוהים טרופית, חגיגה של צמחיה מטפסת. אווירת השותפות לסוד שורה בכל, אולי משום הרצון לשמור על הצמחיה שננטעו שם בפעולה מכוונת ולחלוטין לא מובנת מאליה, אולי מתוך כבוד ליוזמה הברוכה הזו שלשילוב ישן וחדש, או סתם כי בבניינים הסמוכים גרים שכנים שאין מעז להפר את שלוותם.
הכתבה פורסמה בxnet ב6 ליולי 2011 http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3084424,00.html
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה