הנה הצעה לסיור של יום קסום שייקח אתכם צעד אחר צער בתוך הרובע הלטיני. אבל אתם מוזמנים גם להתעלם מההמלצות המצויות פה, לשוטט ברובע ולהיאבד בין רחובותיו הצרים מבלי להתייחס לשמות שלהם או לכיוון התנועה. כי מה שיפה ברובע הלטיני, מתויר ככל שיהיה, הוא שמי שאוהב אותו הכי הרבה (חוץ מארנסט המינגווי ודני האדום) הוא המקומיים. ואם הפריזאים רוחשים לו רגשי כבוד ויוצאים להלך בו כביום חג, מי אנחנו שנתווכח?
התחילו בתחנה הראשונה במטרו סנסייר דובנטון, הקרובה לנקודה הנמוכה ביותר של רחוב מופטארד. אם תגיעו בימי רביעי, שישי או ראשון, תוכלו למצוא פה שוק - קטן אמנם, אך שוקק חיים - המזמן אליו את ותיקי הרובע שבאים למצוא בו את מיטב הגבינות, הבשרים והירקות. אם תגיעו לכאן בשעות הערב, תוכלו למצוא בקרבת מקום גם את קפה לאה, שיש המכנים אותו "הנקודה הלוהטת של הגדה השמאלית".
Café Léa, 5 rue Claude Bernard 75005 Paris
המשיכו במעלה רחוב מופטארד. הרחוב הפך ברבות השנים למדרחוב שוקק חיים שנעים להתהלך בו בין החנויות הקטנטנות או להתקל בחבורת תיכוניסטים קולנית שהרגע יצאה מהשיעור בתיכון היוקרתי אנרי 4. בין הבוטיקים וחנויות המזכרות מומלץ בחום להיכנס לטעימה בבית הטארט (La Maison des Tartes) או לשבת לקפה באווירה של פעם בכיכר הרחוב. המסעדות האתניות ברחוב הן בדרך כלל מלכודות תיירים שלא שוות את מחיר הארוחה ולכן מומלץ להימנע מהחוויה.
La Maison des Tartes, 67 rue Mouffetard 75005 Paris
מכאן שמו של הרחוב ישתנה לדקארט (Descartes), ואתם תמשיכו בו עד להגיעכם לרחוב קלוביס (Clovis), בו תפנו ימינה. ממש משמאלכם נמצא התיכון היוקרתי אנרי 4. נופפו לתיכוניסטים לשלום וחצו את הרחוב כדי להגיע לכנסיית Saint Etienne du Mont. הכנסיה קיימת כבר מהמאה ה-12 וניצבת גבוה בראש רשימת המונומנטים ההיסטוריים. הביקור בה מומלץ הודות לויטראז'ים היפהפיים שלה ולצניעותה הנעימה. ממול לכנסיה ניצב לו בגאון הבר האנגלי לה בומברדייה שמגיש מגוון רחב של בירות, ארוחת בוקר אנגלית בסופי שבוע, ומציע הקרנות של משחקי כדורגל מתי שרק אפשר.
המשיכו ברחוב קלוביס, שיוביל אתכם בין הבניינים של ספריית סן ז'נבייב, הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת הסורבון ועיריית הרובע ה-5, עד שתגיעו אל האחד והיחיד: הפנתאון של פריז. כמו זה שברומא, המבנה המרשים הזה נבנה בצורת צלב ויועד להוות כנסיה. אלא שבשנת 1791, שנים ספורות לאחר המהפכה, הוא הוסב בשנת למקדש למדינה, ועל אבניו נחקקה הכתובת "לאנשי המעלה, המולדת אסירת תודה". אנשים מפורסמים שקבורים כאן: מארי קירי, אלכסנדר דומא, וולטייר, אמיל זולא ועוד רבים וטובים.
הפנתיאון
רדו ברחוב סופלו (sufflot) עד לכיכר המחברת אתכם עם רחוב סן מישל. חצו אותה והיכנסו לאחד מהגנים המרשימים והגדולים ביותר בפריז (אם לא ה-): גני הלוקסמבורג. השמירה והגינון בגנים מוקפדים 365 ימים בשנה והם מפורסמים בעיקר באווירה הרגועה ובנחת שהם משרים על המבקרים בהם. ארמון הלוקסמבורג הוא מקום מושבו של הסנאט הצרפתי, ולצידו נמצא מוזיאון הלוקסמבורג, המציג במהלך השנה תערוכות מקומיות ובינלאומיות של אמנים בעלי שם. בין השאר תוכלו להשיט סירה מיניאטורית בבריכה המרכזית, לתפוס סיבוב בקרוסלה העתיקה, להתמוגג מהמזרקה של מדיצ'י, להאזין למקהלה כנסייתית מקומית בהופעה מזדמנת או פשוט להתמסר להליכה (או ריצה) בין השבילים.
תיאטרון האודיאון
אם כבר בהבדלים עסקינן, יש שיאמרו ששדרות סן מישל הפריזאיות מזכירות במידת מה את רח אלנבי התל אביבי. מול השוואות שכאלה קשה לשמור על שתיקה, ולכן ניטיב אם נכבד את המעמד: אמנם הברים של לילנבלום יתמודדו בעוז מול "לה רפלה" (שאגדה מקומית מספרת עליו שהוא הבר החביב על טרנטינו), אך יש לה לכיכר מגן דויד דבר או שניים ללמוד מכיכר הסורבון, כמו שלקולנוע בבית האופרה דרושה התמחות מזורזת באחד מבתי הקולנוע השכונתיים הפזורים פה כמו פטריות אחרי הגשם.
Le Reflet 22 Rue Champollion 75005 Paris
Malongo Café, 50 rue St André des Arts
Mariage Frères 13 Rue Grands Augustins 75006 Paris http://www.mariagefreres.com
היי תמר!
השבמחקאנחנו אמנם לא מכירים, אבל נדמה לי שיש לך יכולות טלפתיות לא רעות בכלל, שהצליחו כנראה להשפיע מרחוק אפילו עלי... ובכן, מעשה שהיה כך היה -
אתמול בשעת צהריים מוקדמת נחתתי לי בפריז אחרי היעדרות ממושכת וגעוגעים עזים. הגעתי לדירה הקטנה והמגניבה ששכרתי (מבעוד מועד) ברובע החמישי, זרקתי את מטלטליי ויצאתי לי למסע רגלי בשמש הפריזאית הנעימה של תחילת יוני.
בלי תכנון של ממש, הוליכו אותי רגליי לשוק הקסום במופטאר (בכל זאת, חייבים לעשות שוק ביום שישי...). אחרי שיטוט אקראי של כשעה, פתאום מצאתי את עצמי ניצב מלא חיל ורעדה מול הפנתאון העצום. וכך המשכתי לי בהליכה ספונטנטית, ונתקלתי לי בכל מני שכיות חמדה בלתי צפויות כמו תיאטרון האודאון וכנסיית סן ז'רמיין.
הבוקר רפרפתי לי קצת בבלוג של כנרת רוזנבלום, ומשם התגלגלתי לבלוג שלך. והנה... פתאום אני מגלה את המסלול שעשיתי אחד לאחד! ממש באותו סדר! כנראה ששום דבר לא באמת אקראי בעולם הזה...
בכל מקרה, כיף להכיר את הבלוג המעניין שלך! אני פה עד סוף יוני, ואשמח לקפוץ להגיד שלום אם את בסביבה.
בן
b.avrahami@gmail.com
מאוד מעניינת הכתבה ובמיוחד התגובה של בן :-) נשמע מגניב שאתה ככה נוסע לעיתך לפריז הלוך ושוב..
השבמחק