מְכַבֶּסֵתּוֹלָה: מאי 2011

אין כמו הרובע הלטיני. שירים נכתבו עליו, סרטים ותמונות צולמו בו, סיפורים סופרו אודותיו, מהפכות ניצתו ברחובותיו ומה לא. מים רבים עברו בנהר הסיין מאז תלמידי הסורבון היו כותבים בחדרם לאור נר ומתחבטים באיזה ז'רגון לטיני יש לשוחח עם בני כיתתם. מאז ועד היום נקרא הרובע על שם שפת הלימודים העתיקה, ומאז ועד היום הוא אוחז בקסמו המיוחד שאין שני לו, קסם של סמטאות קטנות וחנויות ספרים צפופות, אוניברסיטאות עם מסורות עתיקות יומין ורוח נעורים על-זמנית וחסרת מעצורים.

הנה הצעה לסיור של יום קסום שייקח אתכם צעד אחר צער בתוך הרובע הלטיני. אבל אתם מוזמנים גם להתעלם מההמלצות המצויות פה, לשוטט ברובע ולהיאבד בין רחובותיו הצרים מבלי להתייחס לשמות שלהם או לכיוון התנועה. כי מה שיפה ברובע הלטיני, מתויר ככל שיהיה, הוא שמי שאוהב אותו הכי הרבה (חוץ מארנסט המינגווי ודני האדום) הוא המקומיים. ואם הפריזאים רוחשים לו רגשי כבוד ויוצאים להלך בו כביום חג, מי אנחנו שנתווכח?

התחילו בתחנה הראשונה במטרו סנסייר דובנטון, הקרובה לנקודה הנמוכה ביותר של רחוב מופטארד. אם תגיעו בימי רביעי, שישי או ראשון, תוכלו למצוא פה שוק - קטן אמנם, אך שוקק חיים - המזמן אליו את ותיקי הרובע שבאים למצוא בו את מיטב הגבינות, הבשרים והירקות. אם תגיעו לכאן בשעות הערב, תוכלו למצוא בקרבת מקום גם את קפה לאה, שיש המכנים אותו "הנקודה הלוהטת של הגדה השמאלית".

Marché Mouffetard, 75005 Paris, Métro Censier Daubenton

Café Léa, 5 rue Claude Bernard 75005 Paris

המשיכו במעלה רחוב מופטארד. הרחוב הפך ברבות השנים למדרחוב שוקק חיים שנעים להתהלך בו בין החנויות הקטנטנות או להתקל בחבורת תיכוניסטים קולנית שהרגע יצאה מהשיעור בתיכון היוקרתי אנרי 4. בין הבוטיקים וחנויות המזכרות מומלץ בחום להיכנס לטעימה בבית הטארט (La Maison des Tartes) או לשבת לקפה באווירה של פעם בכיכר הרחוב. המסעדות האתניות ברחוב הן בדרך כלל מלכודות תיירים שלא שוות את מחיר הארוחה ולכן מומלץ להימנע מהחוויה.

La Maison des Tartes, 67 rue Mouffetard 75005 Paris

מכאן שמו של הרחוב ישתנה לדקארט (Descartes), ואתם תמשיכו בו עד להגיעכם לרחוב קלוביס (Clovis), בו תפנו ימינה. ממש משמאלכם נמצא התיכון היוקרתי אנרי 4. נופפו לתיכוניסטים לשלום וחצו את הרחוב כדי להגיע לכנסיית Saint Etienne du Mont‎. הכנסיה קיימת כבר מהמאה ה-12 וניצבת גבוה בראש רשימת המונומנטים ההיסטוריים. הביקור בה מומלץ הודות לויטראז'ים היפהפיים שלה ולצניעותה הנעימה. ממול לכנסיה ניצב לו בגאון הבר האנגלי לה בומברדייה שמגיש מגוון רחב של בירות, ארוחת בוקר אנגלית בסופי שבוע, ומציע הקרנות של משחקי כדורגל מתי שרק אפשר.

Eglise St Etienne du Mont, place st Genvieve 75005 Paris

Le Bombardier, 2 place du panthéon 75005 Paris

המשיכו ברחוב קלוביס, שיוביל אתכם בין הבניינים של ספריית סן ז'נבייב, הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת הסורבון ועיריית הרובע ה-5, עד שתגיעו אל האחד והיחיד: הפנתאון של פריז. כמו זה שברומא, המבנה המרשים הזה נבנה בצורת צלב ויועד להוות כנסיה. אלא שבשנת 1791, שנים ספורות לאחר המהפכה, הוא הוסב בשנת למקדש למדינה, ועל אבניו נחקקה הכתובת "לאנשי המעלה, המולדת אסירת תודה". אנשים מפורסמים שקבורים כאן: מארי קירי, אלכסנדר דומא, וולטייר, אמיל זולא ועוד רבים וטובים.

הפנתיאון

רדו ברחוב סופלו (sufflot) עד לכיכר המחברת אתכם עם רחוב סן מישל. חצו אותה והיכנסו לאחד מהגנים המרשימים והגדולים ביותר בפריז (אם לא ה-): גני הלוקסמבורג. השמירה והגינון בגנים מוקפדים 365 ימים בשנה והם מפורסמים בעיקר באווירה הרגועה ובנחת שהם משרים על המבקרים בהם. ארמון הלוקסמבורג הוא מקום מושבו של הסנאט הצרפתי, ולצידו נמצא מוזיאון הלוקסמבורג, המציג במהלך השנה תערוכות מקומיות ובינלאומיות של אמנים בעלי שם. בין השאר תוכלו להשיט סירה מיניאטורית בבריכה המרכזית, לתפוס סיבוב בקרוסלה העתיקה, להתמוגג מהמזרקה של מדיצ'י, להאזין למקהלה כנסייתית מקומית בהופעה מזדמנת או פשוט להתמסר להליכה (או ריצה) בין השבילים.

מזרקת מדיצ'י

יש זמן להכל

הניחו לרצים

על גדרות הגנים ניתן למצוא פעמיים בשנה תערוכות צילום בסגנון נאשיונל ג'יאוגרפיק. הן חינמיות לגמרי ולא רעות בכלל - לחובבי הצילום.

התחנה הבאה שלכם - כיכר האודאון. תוכלו לצאת מהכניסה הראשית שבשדרות סן מישל ולהתקדם למטה לכיוון הסיין, או לצאת משער הסנאט ולהתהלך ברחוב טורנון (Tournon) שייקח אתכם דרך תיאטרון האודיאון הישר אל הכיכר. הצעידה בשד' סן מישל מסבה את תשומת הלב להבדלי התקופה. המסבאות הוסבו לרשתות של מזון מהיר, המתפרות לרשתות בגדים ופינות החמד לנקודות ממכר של מזכרות.

תיאטרון האודיאון

אם כבר בהבדלים עסקינן, יש שיאמרו ששדרות סן מישל הפריזאיות מזכירות במידת מה את רח אלנבי התל אביבי. מול השוואות שכאלה קשה לשמור על שתיקה, ולכן ניטיב אם נכבד את המעמד: אמנם הברים של לילנבלום יתמודדו בעוז מול "לה רפלה" (שאגדה מקומית מספרת עליו שהוא הבר החביב על טרנטינו), אך יש לה לכיכר מגן דויד דבר או שניים ללמוד מכיכר הסורבון, כמו שלקולנוע בבית האופרה דרושה התמחות מזורזת באחד מבתי הקולנוע השכונתיים הפזורים פה כמו פטריות אחרי הגשם.

כיכר הסורבון

Le Reflet 22 Rue Champollion 75005 Paris

התקדמו על שדרות סן מישל כדי להעיף מבט באנדרטת מישל הקדוש,

וחזרו לשדרות סן ז'רמיין כדי להגיע עד כיכר האודאון.

אם בחרתם לצאת משער הסנאט, הרי שאתם עומדים בגבו של תאטרון האודאון. הקיפו אותו והרי שהגעתם לרחבה יפה ורגועה משהו. המשיכו ברח אודאון (d'odeon) ואם יש לכם מצב רוח, עצרו לכוס הסנגריה הכי טובה שאפשר למצוא, בבר מס' 10. הרחוב מוביל אתכם ממש עד לכיכר האודאון האינטימית תמיד, מקום המפגש השכונתי ונקודת ההתחלה של לא מעט דייטים. קפה "לז'אדיטור" הוא ביסטרו בר ראוי לציון (עם מרק בצל קלאסי שווה טעימה), כשממולו ניצבת בגאון מסעדת "לה קונטוואר", שטוענת לכתר הטובה בפריז. אם הגעתם בצהריים יש לכם עוד סיכוי (קלוש) לתפוס בה מקום. אם בערב - כל שנותר לכם הוא לנופף לה לשלום ולהתחרט שלא חשבתם על להזמין מקום 3 חודשים מראש. וכן, זה שווה את זה.

Bar dix, 10 rue de Odéon 75006 Paris

Café Les Editeurs. 4 Carrefour de l'Odéon 75006 Paris

Restaurant Le Comptoir 9 Carrefour de l'Odéon 75006 Paris Tél 01 43 29 12 05

זוהי הנקודה בה נכנסים לקרביים של רחובות הרובע ה-6. כדי לעשות זאת, היכנסו דרך הפסאז' הקסום קור דה קומרס סנט אנדרה, שכולו אווירה של המאה ה-19. פנו ממנו ימינה לרח' סנט אנדרה דז ארטס. בין חנות מזכרות אחת לאחרת תוכלו לעצור במס 50, לקפה ברשת "מאלונגו" האיטלקית, שתזכיר לכם מהו טעמו של קפה אמיתי (ולא דלוח), או לטעום טעם של בית בפלאפל מעוז.

Malongo Café, 50 rue St André des Arts

עוז ועזוז

משם, פנו שמאלה לרחוב סגוייר לכמה דקות של צעידה נינוחה ברחובות הרובע הצרים, בין הבניינים הבנויים צפוף-צפוף. שוב שמאלה ברו דה סבוי של הדלתות העגולות, ובפינה שלו עם רח גראנד אוגוסטין עצרו בבית התה מפיץ הניחוחות שהפך למוסד - מאריאז' פרר.

Mariage Frères 13 Rue Grands Augustins 75006 Paris http://www.mariagefreres.com

rue Grand Augustine

שוב שמאלה ברח דופין לעוד טעימה מעולם התיירות שאי אפשר להימנע ממנו וחזרה לרח סנט אנדרה דז ארטס. משמאל הבר האגדי לז אטאז' ("הקומות") הפעיל מסביב לשעון (כמעט)ומציע ישיבה על כיסאות אדומיo קטנטנים, צוות עובדים הודי מסור ומוחיטו תותים שאין שני לו. ממול הבר, חנות הספרים של הוצאת טאשן, לחובבי האמנות, העיצוב, המגזינים ומדריכי התיירות המעוצבים ומה לא.

Bar les Etages, 5 Rue de Buci 75006 Paris

Libraire Taschen, 2 rue de Buci 75006 Paris

אם תפנו ימינה לרו דה סיין, תוכלו לדלג לבר האפנתי לה בר דו מרשה במס' 75, או לגינה הציבורית הקטנה ביותר בפריז בפינה של רו ז'אקוב. שימו לב לתפאורה שקצת השתנתה. חנויות המזכרות נדחקו הצידה, ובמקומן ערב רב של גלריות קטנטנות, חנויות של מעצבי לוקס ושאר פריטים שפשוטי העם לא ממש יכולים להרשות לעצמם. עוברי אורח במקטורני הטוויד והמשקפיים העגולים מזכירים לנו שגם הרובע הלטיני הפך ברבות השנים, לאחד ממחוזותיה האמידים של הבורגנות.

le Bar du Marché, 75 rue de Seine 75006 Paris

בפינה הבאה של רחוב הסיין נמצא את מסעדת לה פאלט, על שמן של אינסוף פאלטות מרוחות בצבע מידי מכחוליהם של תלמידי הבוזאר, בית הספר הגבוה לאמנות שנמצא בקרבת מקום. המסעדה מציעה אנטריקוט משובח ומארחת את בורגני הרובע, תיירים מכל קצוות תבל ובין השאר גם אמנים צעירים בתחילת הדרך.

Restaurant La Palette, 43 Rue de Seine 75006 Paris

המשיכו ברו ז'אקוב עד שתיתקלו ברחוב בונאפארט. מימינכם, אם תחפצו בכך, הכניסה לבוזאר. משם תוכלו לבחור לטפס ימינה ולסיים את הביקור בשיטוט לגדות נהר הסיין או בביקור במוזיאון הכסף של פריז, שמציג מדי פעם בין כתליו תערוכות בינלאומיות מהמעלה הראשונה.

Ecole Nationale Supérieure de Beaux Arts,14 Rue Bonaparte 75006 Paris

Musée de la Monnaie de Paris, 11 Quai de Conti 75006 Paris

או שתקחו שמאלה ברחוב בונאפארט, שההליכה בו תאפשר לכם הצצה מענגת למיטב חנויות מותגי האפנה כמו לואי ויטון (לא רק בשאנז אליזה!), סטלה מקרטני או אמפוריו ארמאני. תוכלו לחרב את הדיאטות אצל אמני המקרונים ב"לה'דורה", להרהר הירהורים פילוסופיים בבית הקפה "לה דו מאגו" או לבקר בביתו של הצייר המהולל והאל-מותי דה לה קרואה.

Ladurée, 21 rue Bonaparte 75006 Paris

Café des Deux Magots, 8 Place Jean-Paul Sartre et Simone de Beauvoir 75006 Paris

Musée Eugène Delacroix, 6 Place Furstenberg 75006 Paris

חצו את כיכר כנסיית סן ז'רמיין דה פרה, שהיא העתיקה ביותר בפריז (נבנתה במאה ה-6!) ואתר תיירותי מהידועים בפריז. ברחוב בונאפארטה מס 76 תמצאו את בוטיק הפטיסרי והקינוחים של האחד והיחיד פייר הרמה, שם תוכלו לרכוש לעצמכם כמה קינוחי פאר, לסיים את סיורכם ולחלוץ נלעיכם על גדות המזרקה בכיכר סן סולפיס.

כיכר סן סולפיס

Boutique pâtisserie Pierre Hermé, 72 rue Bonaparte 75006 Paris

http://www.pierreherme.com

פורסם בעכבר עולם ב25 במאי

http://www.mouse.co.il/world/CM.world_articles_item,1281,209,60852,.aspx

טיסה

נחיתה רכה בפריז היא חוויה לא מובנת מאליה, במיוחד אחרי ביקור של חודש בארץ שכלל בעיקר.. נסים ונפלאות. המטוס התעכב להמריא, כי כרגיל טיסת החזור שלי נתקלת באי אילו קשיים. הפעם היה זה זיהום בדלק המטוסים הישראלי. וואט דה פאק. לאחר עצירת תידלוק בלרנקה ועצירת ביניים בפראג, נחתתי בפריז. יום ששי בערב, התקבלתי בזרועות פתוחות בביתם של נועה וגלעד היקרים, לארוחת שבת על טהרת השניצלים.

זיכרון

יום למחרת יעל ויערה פינקו אותנו ביין ורדרד צונן ושלחו אותי להפגין נוכחות בטקס יום הזיכרון בשגרירות. אין כמו יום הזיכרון. חגיגת הקיטש הלאומי, ספק לאומני, היבשושיות הניגרת בתמלילי נאומם של מי שזה לא יהיה שנואם בטקסים האלה, חוסר הרלוונטיות שאני מתפוצצת ממנה. ובכל זאת, זה תמיד אישי. אני לא מכירה מישהו שלא מכיר חלל, אחד לפחות. והחלל שלי, הוא טרי, כולה מלפני שנתיים וחצי. עומר שלי, חברי האהוב, כמה אני מתגעגעת אליו. כמה הייתי רוצה שהוא יהיה איתי. שיראה איך התבגרתי, שיראה כמה אני שונה, שיתן עצה ויהיה איתי בהחלטות שלי, בסיפורים, בהווה. יותר מכך, הייתי רוצה שהוא יהיה. יחיה את החיים שאמורים היו להיות לו, ישתנה, ממש כמוני, יגדל, יחליט ויתאכזב ויספר ויגלה וישמור לעצמו וינכח בכל. יוסי, שהוא גם השגריר וגם הבוס שלי, דיבר על יורם שלו, שנפל אי אז. ואני שרתי לעצמי בלב "יורם תגיד לי אתה", ויבבתי כמו תינוקת. ארור המוות הזה, ארורות המלחמות, ארורה המדינה שבשבילה נפל, שבשבילה נפלו, נופלים ועוד ייפלו.

אכול ושתה כי מחר נמות

אותה מדינה. אותה מדינה החוגגת את עצמאותה יממה בלבד לאחר מכן. עצמאותה של ישראל נחגגת בפריז בטקס רב רושם של השגרירות, בוילה גדולה וגרוטסקית והרבה תופינים של אוכל כשר ודוחה. והרבה ג'ין עם סודה. משם המשכנו, הו, כה צעירים ויפים, לפסטיבל בבסטיל. בקבוקי יין עוברים מיד ליד. למחרת ערב קונספט על טהרת יינות בורדו. פתיחה של תערוכה על טהרת השמפניה לאחריה. ואז, מפגש אחד שהפיל לי כמה אסימונים. שני השפים של מחניודה הירושלמית באו לביקור גורמה בעיר האורות. אחד מהם הוא חבר ותיק של אבוש ואימוש. השני סלב עם לב זהב. הוזמנתי לארוחה במסעדה של רובושון. ולמחרת לאחת אחרת. גם שם היין לא פסק ממזיגתו. והאוכל.. אם חשבתי שידעתי מה המשמעות של המילה "נימוח", אם חשבתי שהכרתי ולו במעט את המינוח "תענוגות לחך", הכל היה רק קרוב לאמת.