בחופשה שלי בברצלונה לא פתחתי אפילו פעם אחת את המחברת שלי. שום דבר. לא מחשבה, לא הגיג. הטיול לעיר הזאת היה ככל הנראה הנסיעה הכי כיפית שהיתה לי לחו"ל אי פעם, כשהדגש הוא על המילה "כיף" במשמעותה הטהורה והיפה ביותר. נטול דאגות, חסר תהיות. הכל ברור ומובן, קל ונגיש שקצת קשה להאמין שזה באמת קורה. היתה הרמוניה מוחלטת ביני לבין תמר, תיבדל לחיים ארוכים, חברה יקרה. היכולות שלה לקרוא מפות הובילו אותנו לצלוח את העיר, הבחירות שלנו הוכיחו את עצמן אחת אחת (צלחנו אתרי מורשת ומוזיאונים תוך כדי עצירות ספונטניות במסעדות מעולות ובלילה חרישת הברים המקומיים השווים ביותר) וכל דקה הרגישה כאילו אין דבר אחר שעדיף לעשותו. אינשאללה, הלוואי הלוואי שכל פעם שאצא לטיול אהנה ככה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה