Le seul véritable voyage, le seul bain de Jouvence, ce ne serait pas d’aller vers de nouveaux paysages, mais d’avoir d’autres yeux, de voir l’univers avec les yeux d’un autre, de cent autres, de voir les cent univers que chacun d’eux voit, que chacun d’eux est
Marcel Proust, À la recherche du temps perdu, La prisonnière, Paris, Gallimard, bibliothèque de la Pléiade, [1923], 1989, t. III, p. 762
אחרי הכנה ממושכת ולחלוטין לא בהפתעה הגיע התאריך של המבחנים לביה"ס ארט דקורטיף. בתאריך שפורסם מראש ובשעה הנקובה מתפרסמת באתר האינטרנט של בית הספר נושא, אליו צריכים המתמודדים להתייחס על גבי 10 עמודי A3 בכל הטכניקות המוכרות להם (ציור, צילום, רישום, קולאז' וכיו"ב) בזמן מוקצב של 5 ימים בלבד. לא פראיירים החבר'ה האלה.
עכשיו אני כבר יודעת שלא התקבלתי. אולי ראיית החיים כמסע לא היתה להם מקורית מספיק, אולי העבודות עצמן לא מצאו חן בעיניהם, הפחותה שבסיבות מספיקה כדילא להתקבל. לא התוצאה, שגיליתי לא פחות מחודש וחצי לאחר המאורע, היא שטלטלה כל כך את חיי בימים שלאחר ההגשות. אני לא ממש יודעת מה כן.
חסרת השראה? חסרת תושיה? חסרת מרץ? הסופש שלאחר ההגשות כלל בעיקר סיגריות, בליסה, טלויזיה (אני בכלל לא רואה טלויזיה) ומרורים. הכל הפך להיות דלוח, גמלוני, דהוי, ובלי כל סיבה ממשית. אין סיבה בעצם לשקוע ברחמים עצמיים. לקח לא מעט זמן להבין את זה. אבל כמה מאיים זה לצעוד קדימה, כשאפשר להישאר במקום. הנוחיות קורצת, ההרגלים מפתים. איך אפשר בכלל לחשוב בגדול כשהיופי המלאכותי של המטר על מטר מסביבך ממכר כל כך? לפרוץ גבולות? למי יש כוח?!
La citation, facilement trouvée. En quelques mots, Proust habille du somptueux manteau de ses mots ce qui est pour moi une réalité. Le choix du lieu public, presque aussi immédiat. La Gare du Nord voit se croiser le plus grand nombre de voyages parisiens.
Et qu'est-il, ce voyage, cette tentative de voir à travers de nouveaux yeux ? C'est un mouvement, un changement qui n'a pas de semblable. Ce sont les autres voyageurs, les bagages qu'ils portent, les marches, la route. C'est l'inconnu et l'anticipation, ce sont les débuts, ce sont les fins, c'est la crainte et l'espérance.
Ce sont toutes les découvertes que je souhaite dans mes voyages, dans mon Voyage, et c'est les yeux grands ouverts que je m'achemine vers le future, en présent.
