ינואר

ינואר היה עמוס והצלחתי במהלכו להיגמל קצת מצריכת ה"ג'ימייל-פייסבוק-פליקר-ושאר-רשתות-חברתיות" המאסיבית שלי. זה אומר שעכשיו אני רק מסתכלת מהצד. זה נחשב גמילה? הזמן הפנוי, שאין באמת הרבה ממנו, נוצל היטב ליציאות ולבילויים. עוד מעט יהיה קר מדי וצפוף מדי בראש, אז כדאי לנצל את התקופה הזו טוב. הנה כמה הצעות, לאו דווקא לפי סדר חשיבות:

ליד האודאון - מסעדונת קטנה, תיירותית אמנם אבל מקסימה ומעודנת. לא הכי טובה שאכלתי בה, אבל אם אתם באיזור, ורוב הסיכויים שתהיו, שווה להיכנס. האוכל בסדר גמור, כזה שלא חסר בו כלום, האווירה חמודה ונורא לא יקר BISTROT 1 - 4, rue de l'école de médecines 75005.

(תמונה, אגב, ממש לא משם. אבל היא מצאה חן בעיניי, ולא מצאתי אחרת)

ליד הפנתאון - מסעדה שגילינו במקרה אימוש ואני, ונהננו מכל רגע (האמת, מומלץ לא לקחת דג, אבל כל השאר היה מהמם)Le Vin Qui Danse - 4, rue de Fossées Saint Jaques 75005 Paris

פחות או יותר באותה מסגרת זמן גיליתי את הקיטש, בר קטנטן וסופר קול Le Kitsch - 10 rue Oberkampf 75011 . לא תמיד יהיה מקום לשבת, אבל זה חלק מהעניין.

באותו רחוב (רחוב לוהט בפני עצמו) נמצא הקרפ הכי טוב בפריז. זו הערכה גסה וגורפת אבל היא נכונה לחלוטין. אפילו את הקרפ שוקולד הכי פשוט שלהם הם עושים באופן מיוחד, וזה לא במחירים של הקרפריות הפלצניות שיושבים בהם. Marché ou Crêpes, 88 Rue Oberkampf 75011 Paris
מסעדה סופר קולית, מדליקה, פתוחה עד מאוחר ובכלל-לא-יקרה שבעצם סיפרו לי עליה כבר לפני שנתיים אבל לגלות אותה מחדש זה יופי. המבורגר מצוין, מתפלש באזרחותו הצרפתית, ותפוחי אדמה מטוגנים ששווה למות בשבילם. לא לוותר על בקבוק יין. Café des Anges - 66 rue de la Roquette 75011 Paris פגשתי שם את תמרה ארדה, אמנית וחברה שהשתתפה בארטישוק, שהשיחה איתה, למרות שלא היו לה שום משמעויות נסתרות, היתה בשבילי משב השראה מסוים, ככה לראות חיים של מישהו אחר שהגיע לפריז כדי ליצור. אז הנה עבודה שלה, בכבוד.

במסעדה הברזילאית הזו חגגנו יומולדת לפלו, היה מגניב אבל לא זול. כביכול מסעדה ברזילאית, אבל היא לא בוחלת בשיק. שווה ללכת לשם לארוחת ערב מאוחרת (כזאת שלא אוכלים בה הרבה, כדי להמעיט בתשלום) ולהישאר, כי לאט לאט נהיה חם, ואז לוהט, אנשים פתאום מתחילים לרקוד, ובכלל הקונספט של מסעדה שרוקדים בה זה רעיון לא רע בכלל. avela Chic - 18 Rue du Faubourg du Temple, 75011.

http://www.favelachic.com/paris

מובן קפה שרלוט, אחד מהביסטרוים הותיקים והידועים במגניבותם 38rue de Bretogne 75003

ב Théâtre de la Ville היה מופע מחול אחד של Alain Platel, שנקרא Out of Context
ואכן לא היה ברור, אבל היה מבדר (!!) והרקדנים היו מעולים. וערומים.

http://www.theatredelaville-paris.com/index

***

אני מודה, מתוודה ומתנצלת: הצילומים לא שלי. מצאתי באינטרנט.

לא מקורי, לא יאה למישהי שמגדירה עצמה כצלמת, הכל נכון.

-------------

ולאחר החרפה, הנה כמה שכן צילמתי, בכל זאת.

אין כמו פילם.

בריסל

קר לו בשפם

*אימוש

*תיירים מרוסיה. הייתי צריכה לתת כרטיס ביקור כדי שיסכימו להצטלם

מה עשינו בבריסל? לא הרבה. היה קר, היה שלג, היו בירות ואוכל טעים. הדירה של קאזין ג'ו מטריפה, אבל היא לא לגילי. וזהו, בעצם.

REVEILLON (new years eve, Montargie)

מסיבת "סילבסטר" בבית בכפר. אבל זה לא שולי כמו אצלינו, זה לא רק סילבסטר, זה ראש השנה. מתנות, כרטיסי ברכה, הכל. יש תלבושת אפיינית, מרבים בנצנצים. רכבת מפריז, שעה נסיעה, עדיין לא כל כך קר, מגיעים לבית המוכן למהדרין לקבל אליו כ25 אורחים בני 20+, 5 מהם, מסתבר, הם אלופי הביטבוקס של צרפת, לא מפסיקים לרגע לתקלט - מהפה. הארוחה על כל מנותיה בשלבי הבישול האחרונים, כולם מטפטפים פנימה, צריך ללכת לאסוף אותם מהתחנה, קצת מזכיר את החזרה מהצבא לסופשבוע בקיבוץ, ואוספים גם את מי שמביא את כל השתיה, כל אחד שתי נשיקות על הלחי, במצטבר זה בערך 50.
מתאבנים ופונץ' ויין לבן, לאט לאט בוחרים מוזיקה שמשביעה את רצונות כולם, אחרי זמן מה מתיישבים מסביב לשולחן, ברור שאני זו שיזמה את הרמת הכוסית + ברכה (אני לא מבינה איך אפשר בלי) וכך לאט אני עוברת בשער האש של כל מסורת צרפתית אפשרית, כולל התאמת יין אחר לכל מנה, כולל נקניקים בגבינה מותכת, כולל טארט-טאטין, כולל הכל.
ובדקה לחצות מתחילים לספור, עד שמגיעה השעה, והקצף של השמפניות שוצף, ומתנשקים, וכולם נורא שמחים להתחיל את השנה הזו,הברק שלהם בעיניים נחמד, וזה באמת קצת מרגש.
ועוד יין, וסיגריות, ועוד שמפניה, וכולם כבר מבושמים-לא-קלות-בכלל, ואפילו רוקדים, כי המארחת אירגנה שיהיה מקום, ומדי פעם עושים הפסקה מול האח כי באמת נורא קר, זה רק נשמע כמו איזה סיפור מתייפייף לעשירים בלבד אבל זה לא, כי הכל במידות ובגדלים של אנשים אמיתיים, ויש קטעים קצת מביכים וכמובן שצריך לשטוף כלים, ולסדר, וגם אם לא הכל נורא קל ונפלא, מה שטוב זה שזה אמיתי וקצת שונה.