




מתאבנים ופונץ' ויין לבן, לאט לאט בוחרים מוזיקה שמשביעה את רצונות כולם, אחרי זמן מה מתיישבים מסביב לשולחן, ברור שאני זו שיזמה את הרמת הכוסית + ברכה (אני לא מבינה איך אפשר בלי) וכך לאט אני עוברת בשער האש של כל מסורת צרפתית אפשרית, כולל התאמת יין אחר לכל מנה, כולל נקניקים בגבינה מותכת, כולל טארט-טאטין, כולל הכל.
ובדקה לחצות מתחילים לספור, עד שמגיעה השעה, והקצף של השמפניות שוצף, ומתנשקים, וכולם נורא שמחים להתחיל את השנה הזו,הברק שלהם בעיניים נחמד, וזה באמת קצת מרגש.
ועוד יין, וסיגריות, ועוד שמפניה, וכולם כבר מבושמים-לא-קלות-בכלל, ואפילו רוקדים, כי המארחת אירגנה שיהיה מקום, ומדי פעם עושים הפסקה מול האח כי באמת נורא קר, זה רק נשמע כמו איזה סיפור מתייפייף לעשירים בלבד אבל זה לא, כי הכל במידות ובגדלים של אנשים אמיתיים, ויש קטעים קצת מביכים וכמובן שצריך לשטוף כלים, ולסדר, וגם אם לא הכל נורא קל ונפלא, מה שטוב זה שזה אמיתי וקצת שונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה